יֵשׁוּעַ
לא זכיתי באור מן ההפקר, אף לא בא לי בירושה מאבי, כי מסלעי וצורי ניקרתיו וחצבתיו מלבבי. ניצוץ אחד בצור ליבי מיסתתר, ניצוץ קטן אך כולו שלי הוא, לא שאילתיו מאיש, לא גנבתיו כי ממני ובי הוא. יֵשׁוּעַ נִצְלַב בגיל 33, ואני – ראיתי אותו לראשונה בחלומי בגיל 33-34 גם כן. "אדם" שאל אותי ברוסית: Зачем тебе это (למה לך "זה"). עניתי: Это моё желание. (זהו רצוני) – Это моё предназначение. (זהו ייעודי). קבלתי את האות האלוהי זמן קצר אחר-כך. אך, את יֵשׁוּעַ עצמו הכרתי רק בגיל 36. זה היה בבית הסוהר "אלה" בבאר-שבע. עברו מאז כ-הגה' (13) שנים. האות התחזק. הצלחתי לשמור עליו. למדתי להשתמש בו. והיום אני פשוט רוצה לספר.